הדרך למעלית - יס פליז

(או: השכנים מהגיהנום)

ראיתם אותה אצל השכנים, פגשתם אותה בעבודה ובטוח שנסעתם בה בקניון. רוצים גם ? לפניכם המדריך להתקנת מעלית בבניין ללא מעלית

אם אתם גרים בבית פרטי, ללא שכנים, לא רצים לכם על הראש כל היום ואין לכם ועד בית, מיזגו לעצמכם כוסית והתרווחו לכם בכסא – אתם מוזמנים להינות מהקורות את חבריכם שלא שמעו לכם ונשארו בבניין בעל 4 הקומות בשכונה.

השנים עברו והברכיים אינן אותן ברכיים שסחבו אותנו ואת הבלורית ב- 48' על הג'בלאות.

האשה מנג'סת ועוד שני שכנים אמרו שזה נשמע רעיון טוב. יאללה, עושים מעלית.

"כמה זה עולה"? תלוי.

כמה קומות יש בבניין? נגיד קומת כניסה ועוד 3 קומות. בכל קומה 2 דיירים. יש חלל בחדר מדרגות? לא פיר – פיר זה מה שבונים, חלל יש לכם? יופי. איזה גודל? תמדדו מקיר לקיר – אם יש לכם 3 מטר ומעלה, שיחקתם אותה, מתחת לזה, תתכוננו להתכווץ בתוך המעלית החדשה.

מה עכשיו?

עכשיו יושבים כל המעוניינים יחד ודנים מה הצעד הבא. בד"כ מתקשרים אליי, אני בא, מודד וזורק מחיר ראשוני על טיוטא מסודרת עם תמונות ומעט פרטים טכניים. אחרי ההלם הראשוני, יושבים השכנים ומחליטים שכן, הילד יצטרך להסתדר בלי המתנה שהבטחנו לו לקניית הדירה השניה להשקעה וגם כמה כל שכן ישלם. או, כאן מתחיל להיות מעניין.

איזה אובר-חוכם מהאגודה לתרבות הדיור, הלך וזרק על האתר שלהם איזו חלוקה שרירותית שנראתה לו באותו רגע צודקת. הוא (או היא), ביסס את התאוריה שלו על כך שמי שגר בקומה עליונה, שילם פחות בזמן קניית הדירה (בגלל המדרגות אבל לא נכון במקרה ויש נוף) ו-ערך הדירה העליונה (או דירות), עולה במעל 20% כשיש מעלית (זה נכון). ישנם בניינים שהחלוקה נעשית באופן שווה בין הדיירים אבל זה נדיר. החלוקה של האגודה היא (מלמעלה) – 50%, 33%, 17%.

אחרי סבב הצרחות הראשוני וההאשמות ההדדיות שזה או אחר לא משתתף אף פעם בכלום, חייב עוד כסף משנה שעברה, אני עושה כאן הכל ומי אתה חושב שאתה, אם עדיין מדברים אחד עם השני ומגיעים להסכמה, עוברים לשלב הבא.

השלב הבא יש בו שתי אופציות:

אופציה ראשונה (השמורה בעיקר לאנשים נבונים ושבעי-מלחמות), היא להתחיל לעשות שיעורי בית עם חברות מעליות בדוקות ונחמדות באיזור המגורים. באיזור המגורים אמרתי? אמרתי.

איך עושים שיעורי בית? אתר יס פליז (כמובן), שומעים ובעיקר – הולכים לראות. נוסעים בכמה מעליות שהחברה התקינה, מדברים עם שכנים שאצלם מותקנת המעלית, שומעים את האמת, לא את מה שאיש (או אשת) המכירות ניסו בצורה ידידותית להעביר לכם, בודקים, משווים, סבלנות, זה לא זוג גרביים, זה מתקן שעולה הרבה הרבה כסף וחשוב מאד שהחברה שעומדת מאחורי המתקן היא מבוססת ואמינה.

אני אסטה לרגע מהנושא ואגלה לכם סוד: הכסף אצל חברות המעליות הוא בשרות. דבר זה גורם לכך שהתחרות על מה שנקרא תיקי השרות היא אמיתית וטובה ופועלת לטובת הצרכנים. אבל, ותמיד יש אבל, הנה עוד סוד: יש הסכם בלתי כתוב בין חברות מעליות (שמכבדות את עצמן), לא לגעת בתיקי שרות של חברה מתחרה. במידה ואתם לא מבסוטים מהשרות, פנו בראש וראשונה אל החברה אתה אתם עובדים ותודיעו להם בנימוס שאתם לא מבסוטים. אם זה לא עוזר, ממתינים עד סיום חוזה השרות, מקבלים הודעה בכתב שאתם משוחררים ואז מחפשים חברה אחרת שתתן את השרות.

איפה היינו? אה, הצעד הבא. אחרי שהחלטתם שחברה זו או אחרת נראית אמינה ועברתם את שלב סחר הסוסים הים-תיכוני בכל הנוגע למחיר, חותמים הסכם שבו חברת המעליות עושה בשבילכם ה-כל: היתר בניה, עיריה, רשויות, בניה, הרכבה, עד היום המיוחל שבו המעלית נוסעת. אחרי שתפרדו מסכום סמלי ראשוני, תוגש לכם תוכנית אדריכלית אשר כל השכנים כולל אלו שרשומים בנסך הטאבו (גם מהבניין השני שאין להם שום קשר למעלית) יחוייבו לחתום עליו, טופס החתמת שכנים, מסמכים רפואיים ושאר ירקות, או-אז יוצאים לדרך.

אבל, כיוון שבתוך עמי אני חי, יודע אני שבכל בניין יש רשע. הוא, למרות שהוא מאד צריך את המעלית ומפוצץ בכסף, הוא לא יוכל לעמוד בזה שתהיה לכם מעלית. למה? ככה. אין, על גופתו המתה תהיה כאן מעלית. רגע, לא להתרגש. כדי להפיל פרויקט צריכה להיות סיבה קונקרטית. בעיריה לא כ"כ מפגרים כמו שאתם חושבים וכבר טחנו אותם מכל הצדדים עם כל השטויות האפשריות. אני לא אפרט אבל עצה אחת לי לכם – לא להתרגש, לא לריב, להכניס את הבקשה בצינורות המקובלים, אם הצדק עמדכם, יהיה בסדר. כשאתם תעלו במעלית, תקפידו לבקש קיר אחד שקוף כדי שיהיה אפשר לנפנף לרשע לשלום כשהוא עולה במדרגות עם הסלים מהסופר. זו הרגשה נפלאה.

האופציה השניה היא ללכת ישירות לעיריה ולעשות הכל לבד, מסלול זה מבטיח לכם באופן מוחלט ששוב תתחרטו שחזרתם מהודו לכאן ולא המשכתם לגאנה למשל או לרואנדה. כ"כ אתם מאד תכבידו על בני משפחה שגרים רחוק מאברבנאל ובסוף יפסיקו לבוא לבקר אתכם. האירוניה זה שבאברבנאל יש אחלה מעליות.

לאחר קבלת ההיתר עולים לשטח. מתפללים שנפלתם על חברה שיודעת מה זה ניהול פרויקטים ולוחות זמנים ושתשתף אתכם בשלבי הבנייה. היו סובלניים, זה לא שיפוץ, לא עובדים רצוף, מזמינים חלקים לפעמים רק אחרי מדידות בשטח מסיבות טכניות, בקיצור, קחו את האשה והחותנת לוילה בטוסקאנה ותחזרו אחרי חצי שנה בערך. ברגע שתלחצו על הכפתור והאור יתחיל להבהב, תשכחו את הצרות שנילוו לחוויה הזו. את הרשע תשאירו מאחוריכם כשהדלתות תיסגרנה ואתם מחוייכים.

פרטים טכנים משעממים אך חשובים:

גודל התא הפנימי נטו הוא נגזרת ישירה של גודל החלל הנתון. למעלית 6 נוסעים סטנדרטית, דרוש חלל של 1.8 מטר על 1.8 מטר וזה נותן תא של 1 מטר על 1.25 מטר.

אל תפסחו על מעלון במידה וזה אפשרי – נוסע לאט אבל נראה בדיוק כמו מעלית והרבה פחות כאב ראש.

למעלית דרוש תלת-פאזי חדש מחברת חשמל. לא תוכלו לחבר אותה ללוח הקיים. אין. לא יעזור בית דין.

תהליך קבלת ההיתר: 60 יום + 30 יום ערעור. יש ערעור, יש ועדת ערער. עברו עוד חודשיים. אפשר להמשיך למחוזי ועד העליון. יש פרויקטים שלוקחים מעל 3 שנים עד היתר. לא צוחק.

מעלית נוסעת 6 מטר ב-10 שניות, מעלון – 2 מטר ב-10 שניות.

אין צורך בחדרי מכונה, היום יש ארון מכונה. חיצוני, ניתן להרחיק עד כ-10 מטר מהפיר.

עלות? מעלית בבניין 3 קומות בתנאים אידיאליים הכל כולל הכל מעל 200 אלף ש"ח. אל תתפתו לסיפור הסבתא של איזה חבר ש"עשה מעלית ב-80". אין חיה כזו.

לא לוותר. כדאי. החיים משתנים. כושר לא יהיה לכם בגרוש אחרי זה אבל מי בכלל רוצה להיות בכושר. ממהרים לספה ולשלט עם כל הפאנאנים מהסופר.

נסיעה נעימה!

מוגש מאת פ.ע.מ. פתרונות עליה ממונעת