מעלית לנכים

מעלית לנכים היא מעלית נוסעים מלאה שמתוכננת כך שאדם בכיסא גלגלים ייכנס אליה, יסתובב בתוכה ויפעיל אותה בעצמו - בלי מלווה ובלי עזרה. בבניין מגורים משותף או במבנה ציבורי זהו לרוב הפתרון היחיד שמנגיש את כל הקומות לכל הדיירים והמבקרים, ולא רק מפלס אחד. בעמוד הזה: מה התקן דורש ממעלית נגישה, איך מקדמים התקנה מול ועד הבית, מה קובע החוק במבנה ציבורי, ומי נושא בעלות.

מתי צריך מעלית לנכים ולא פתרון הנגשה נקודתי

ההבדל המעשי הוא מי משתמש, כמה קומות ובאיזו תדירות. מעלית נוסעים משרתת את כל דיירי הבניין לאורך כל היום, עוצרת בכל קומה ונושאת כיסא גלגלים עם מלווה, עגלה או ציוד - ולכן היא מחייבת פיר, בור, מקום למכונת ההרמה, היתר בנייה ותכנון הנדסי. פתרון הנגשה נקודתי פותר גרם מדרגות אחד או מעבר בין שני מפלסים סמוכים, למשתמש מסוים. כשיש יותר ממשתמש אחד, יותר משתי קומות, או צורך בגישה יומיומית לכל הקומות - מעלית היא הפתרון הנכון, וכדאי לבדוק אותה ראשונה.

אם אחרי הבדיקה מסתבר שדרושה הנגשה של גרם מדרגות אחד או של מעבר בין שני מפלסים, ולא מעלית לכל הבניין, הפתרון המתאים הוא מעלון לנכים - מעלון משטח לאורך המדרגות, מעלון אנכי ללא פיר בין מפלסים סמוכים, או זחליל נייד שמתחבר לכיסא הגלגלים. ההתקנה קצרה בהרבה, היא אינה מחייבת בנייה, ולרוב אינה עוברת את אותם הליכי אישור; להשוואה בין הסוגים ולבדיקת מחיר מעלון לנכים לפי סוג הפתרון, התחילו משם.

תקן 1918 - מה הופך מעלית למעלית נגישה

תקן ישראלי 1918 הוא התקן שמגדיר את נגישות הסביבה הבנויה בישראל, והוא מתייחס לכל שרשרת התנועה: מהמדרכה ומהחניה, דרך הכניסה לבניין ועד לתוך התא. לצדו קיים תקן ייעודי לנגישות מעליות נוסעים (תקן ישראלי 2481, חלק 70), שאותו מיישמים יצרני המעליות. מבחינה מעשית, מעלית נחשבת נגישה כשהיא עונה על מרבית הדברים האלה:

• תא בגודל שמאפשר כיסא גלגלים - כניסה, עצירה וסיבוב בלי תמרון מסוכן, ורצוי גם מקום למלווה.
• דלת אוטומטית ברוחב מספיק עם חיישן שמונע סגירה על אדם או על כיסא.
• לוח לחצנים בגובה נגיש, עם סימון בולט ובכתב ברייל וחיווי מישושי בקומת הכניסה.
• הכרזה קולית וחיווי חזותי של מספר הקומה וכיוון הנסיעה.
• מאחז יד בתא ואמצעי שמאפשר לראות את המרחב שמאחור בעת יציאה לאחור.
• דרך נגישה רציפה מהכניסה לבניין עד דלת המעלית, כולל שילוט ברור ותאורה.
• לחצן מצוקה ותקשורת דו-כיוונית שפועלים גם בהפסקת חשמל.

לפני שחותמים על הצעה, בקשו מהספק לפרט בכתב לאילו תקנים ולאילו דרישות נגישות הדגם המוצע עומד, ומי אחראי על אישור מכון התקנים ועל בדיקת בודק מעליות מוסמך בסיום ההתקנה.

מעלית לנכים בבניין משותף: ועד בית, רוב נדרש ומי משלם

התקנת מעלית חדשה בבניין קיים נעשית ברכוש המשותף, ולכן היא אינה החלטה של דייר בודד. חוק המקרקעין מסדיר את הנושא וקובע רוב מיוחס של בעלי דירות כתנאי להתקנת מעלית ברכוש המשותף - בפועל מדובר בהחלטה של אספת הדיירים, שמתועדת בפרוטוקול, ולא בהסכמה בעל פה של ועד הבית. במקביל, החוק מכיר בזכותו של אדם עם מוגבלות לבצע התאמות נגישות ברכוש המשותף, בהיקף ובתנאים שהחוק מתווה, גם כשאין תמיכה גורפת של כל השכנים.

לגבי המימון, כלל האצבע הוא שמי שנושא בעלות הוא מי שנהנה מהמעלית: בעלי הדירות שהשתתפו בהתקנה מחלקים את העלות ביניהם, דירות קומת הקרקע לרוב פטורות או משתתפות בשיעור מופחת, ומי שלא השתתף בהתקנה אינו רשאי להשתמש במעלית עד שישלים את חלקו. את החלוקה המדויקת, את תחזוקת המעלית ואת דמי הוועד השוטפים כדאי לעגן בכתב מראש. מחלוקת בין דיירים בנושא מתבררת בפני המפקח על בתים משותפים, ולכן שווה לרכז מראש הצעות מחיר, פרוטוקול ותוכנית - וכן להיוועץ בעורך דין מקרקעין לפני החתימה.

לצד מימון הדיירים קיימים מסלולי סיוע ציבוריים לאנשים עם מוגבלות - בהם המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון והרשות המקומית. הזכאות והיקף ההשתתפות נקבעים באופן אישי לפי המצב הרפואי ומבחני זכאות, אין סכום אחיד, ובדרך כלל יש לפתוח את הבקשה לפני תחילת העבודות ולא אחריה.

מבנה ציבורי: מה מחייב חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו מכוחו מחייבים מקומות ציבוריים ושירותים ציבוריים להיות נגישים - בבניינים חדשים כחלק מההיתר, ובבניינים קיימים בהתאם לחובות ההנגשה שחלות עליהם. כשההנגשה כוללת מעלית, התכנון והביצוע מלווים על ידי מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה, ולעיתים גם מורשה נגישות שירות, והם שמאשרים שהפתרון עונה על הדרישות.

המשמעות המעשית לוועד בית של בניין שיש בו גם שימוש ציבורי - מרפאה, גן ילדים, משרד או בית כנסת - היא שההנגשה אינה בגדר שיקול דעת, וכדאי לברר את היקף החובה מול הרשות המקומית ומול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפני שמתכננים.

איך מקדמים התקנה - שלב אחר שלב

• מיפוי הצורך: מי המשתמש, אילו קומות, האם נדרש מקום למלווה או לעגלה, והאם הפתרון נדרש גם למבקרים.
• בדיקת היתכנות בשטח: יועץ מעליות או מהנדס בודק איפה אפשר למקם פיר - בתוך חדר המדרגות, בחצר או בחזית - ומה זה דורש מבחינה קונסטרוקטיבית.
• אספת דיירים והחלטה: הצגת התוכנית והעלות, קבלת הרוב הנדרש ותיעוד בפרוטוקול, כולל אופן חלוקת התשלום והתחזוקה.
• היתר בנייה: רוב ההתקנות בבניין קיים מחייבות היתר, ולעיתים גם הקלה; זהו השלב הארוך ביותר בלוח הזמנים.
• השוואת הצעות: לפחות שלוש הצעות שמפרטות דגם, מידות תא, עמידה בדרישות נגישות, זמן אספקה, אחריות ועלות תחזוקה שנתית.
• ביצוע, אישור והפעלה: התקנה, בדיקת בודק מוסמך, מסירה עם תיעוד, והתקשרות לחוזה שירות ותחזוקה שוטפת.

לקבלת הצעות מספקים שמתמחים בהנגשה ובהתקנת מעליות ומעלונים, השאירו פנייה אחת ותקבלו עד 5 הצעות מחיר להשוואה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מעלית לנכים לבין מעלון לנכים?

מעלית לנכים היא מעלית נוסעים מלאה שעוצרת בכל הקומות ומשרתת את כל הדיירים, ולכן היא מחייבת פיר, היתר בנייה ותכנון הנדסי. מעלון לנכים הוא פתרון הנגשה נקודתי לגרם מדרגות אחד או למעבר בין שני מפלסים, ההתקנה שלו קצרה ואינה מחייבת בנייה.

איזה רוב נדרש כדי להתקין מעלית בבניין משותף?

חוק המקרקעין מחייב רוב מיוחס של בעלי הדירות להתקנת מעלית ברכוש המשותף, בהחלטה של אספת דיירים שמתועדת בפרוטוקול. במקביל החוק מכיר בזכותו של אדם עם מוגבלות לבצע התאמות נגישות ברכוש המשותף בתנאים שהוא קובע, ולכן כדאי לבדוק את שני המסלולים מול עורך דין מקרקעין.

מי משלם על התקנת מעלית לנכים בבניין קיים?

העלות מתחלקת בין בעלי הדירות שהשתתפו בהתקנה, כאשר דירות קומת הקרקע לרוב פטורות או משתתפות בשיעור מופחת, ומי שלא השתתף אינו רשאי להשתמש במעלית עד שישלם את חלקו. בנוסף קיימים מסלולי סיוע לאנשים עם מוגבלות, בהם ביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הבינוי והשיכון, והזכאות בהם נקבעת אישית.

מה הופך מעלית לנגישה מבחינת התקן?

תקן ישראלי 1918 מגדיר את נגישות הסביבה הבנויה, ולמעליות נוסעים קיים תקן נגישות ייעודי. בפועל נבדקים גודל התא, רוחב הדלת האוטומטית וחיישן הבטיחות, גובה הלחצנים וסימונם בברייל, הכרזה קולית של הקומות, מאחז יד ולחצן מצוקה, ודרך נגישה רציפה מהכניסה לבניין ועד דלת המעלית.