התקנת מעלון בבניין משותף – איך משכנעים את השכנים ומה אומר החוק?

יש דיירים שיום אחד מגלים שהמדרגות הפכו להיות מחסום. לפעמים זה קורה בגיל מבוגר, לפעמים בעקבות פציעה וזה לא עניין קטן כשכל יציאה מהבית מרגישה כמו אתגר.

כאן נכנסים לתמונה מעלוני הנגישות בבניין משותף – פתרונות טכנולוגיים שיכולים להפוך את החיים להרבה יותר פשוטים. אבל לפני שרצים להתקין, צריך להבין איך זה עובד – גם מבחינה חוקית, וגם מבחינת שיתוף פעולה עם שאר הדיירים.

דייר שמתקשה בניידות – בין אם בגלל גיל, מגבלה פיזית או מצב רפואי זמני – נתקל בקושי ממשי לעלות ולרדת במדרגות, במיוחד כשאין בבניין מעלית.

במקרים כאלה יש שתי אפשרויות עיקריות להנגשה:
 

• מעלון פלטפורמה אנכי – מתקן חיצוני שמרים את המשתמש מהרחוב אל הכניסה לבניין (למשל אם יש כמה מדרגות שמובילות ללובי).
• מעלון משופע פנימי – פלטפורמה נעה המותקנת לאורך גרם המדרגות שבתוך הבניין, ומאפשרת עליה וירידה לקומות.
• מעלון כיסא – כיסא ממונע שמותקן על מסילה לאורך המדרגות. מתאים בעיקר לבתים פרטיים או לדירות דו-קומתיות, אך במקרים מסוימים – ובתנאים פיזיים מתאימים – ניתן להתקין גם בבניין משותף.

הסוגים האלה נחשבים לפי החוק ל"מתקני נגישות" בבניין משותף, והם דורשים התייחסות משפטית ותיאום מול שאר הדיירים בבניין.

במאמר הזה נסקור את הזכויות של הדייר, איך החוק מתייחס לנושא, מה עושים כשיש התנגדויות מצד השכנים, ואיך ניגשים לכל התהליך בצורה חכמה ומכבדת.

שלב ראשון: זיהוי הצורך ובחירת הפתרון

לפני שפונים לשכנים, חשוב להבין מה בדיוק הצורך שלך – האם מדובר במדרגות בכניסה בלבד? האם יש מדרגות גם בתוך הבניין? בהתאם לכך, תוכל לדעת אם הפתרון הוא מעלון אנכי חיצוני, מעלון משופע פנימי, או צורך מורכב יותר.

השלב הזה גם כולל שיחה עם חברה מקצועית למעלונים, קבלת ייעוץ ראשוני, ואפילו הדמיה של איך הפתרון ייראה. כשמגיעים לשיחה עם שכנים עם תוכנית מסודרת, החשש שלהם קטן משמעותית.

שלב שני: מה אומר החוק?

• לפי סעיף 59ח לחוק המקרקעין, אדם עם מוגבלות רשאי לבצע התאמות נגישות ברכוש המשותף, כגון התקנת מעלון, ללא צורך בהסכמת הדיירים, ובלבד שההתאמה אינה מונעת שימוש סביר ובטוח ברכוש המשותף על ידי שאר הדיירים. 
• יש צורך באישור מהנדס ותיאום עם העירייה (באמצעות היתר בנייה).
• כל העלויות - רכישה, התקנה ותחזוקה - חלות על הדייר המבקש בלבד (ניתן לקבל סיוע במימון ממשרד הבינוי והשיכון)
• במידה ויש התנגדות – ניתן לפנות למפקח מקרקעין, שיכול להכריע אם ההתנגדות סבירה.

שלב שלישי: איך פונים לשכנים ומשיגים הסכמה למעלון?

• אל תשלח הודעה באימייל – דבר איתם פנים אל פנים, הצג את הסיפור האישי שלך.
• הסבר שמדובר בצורך רפואי, לא במותרות.
• הצג את היתרונות: לא תופס מקום רב, אסתטי, לא עולה להם שקל.
• תן להם לראות הדמיה או תמונה של מעלון דומה בבניין אחר.
• בקש מהם לתמוך – לא עבורך, אלא בשם ערכים של התחשבות ונגישות.

שלב רביעי: מה עושים כשיש התנגדות בהתקנת מעלון?

• קודם כל: להישאר רגוע. התנגדות מגיעה לעיתים מתוך חוסר ידע או חשש.
• אם מדובר בטענה לגיטימית (חסימת גישה, סיכון בטיחותי) – כדאי לבדוק אפשרות להתאמה תכנונית.
• אם מדובר בהתנגדות עקרונית או עקשנית – אפשר לפנות למפקח על המקרקעין שיכריע.

שלב חמישי: המשך התהליך מול העירייה והתקנת המעלון

• פונים לוועדה המקומית להיתר בנייה עם תכניות המעלון.
• מקבלים אישור מהנדס ואישור סופי להתקנה.
• חברת המעלונים מתקינה את המתקן בהתאם לתקנות.
• השימוש במעלון הוא באחריותך – אך ניתן לשתף בו גם אחרים במידת הצורך.

לסיכום

דיירים שמתקשים בניידות לא אמורים להיות כלואים בבית. חוק המקרקעין והחוק לשוויון זכויות לנכים עומדים לצידך, ויש היום פתרונות נגישות שמאפשרים לך להתקדם – גם אם לא כל השכנים מתלהבים.

במקום עימות – גש לשיחה בגובה העיניים, עם תוכנית מסודרת, ותן להם להבין לבד שזו לא בקשה – זו זכות.

רוצה לבדוק אם בבניין שלך זה אפשרי? דבר קודם עם יועץ מעלונים – תדע בדיוק מה אתה צריך לפני שאתה פונה לשכנים.